תקציר פרק חמישי
החלטה כבר ישנה, אבל תקציב אין. וכך, שנים על שנים ניצבת משטרת אום רשרש נטושה ועזובה. מקבצת לתוכה נוודים חסרי בית.
שיני הזמן עושים את שלהם ונוגסים בבקתות החמר ההולכות ומתפוררות. היבוא מישהו ויצילן? ישקמן ויחזיר עטרה ליושנה?
שנים ארוכות עוד תחלופנה. רק בשנות השמונים ייעורו קברניטי העיר ומייסדיה ויירתמו למשימת שיקומו של האתר המוזנח אז יוחזר לו כבודו וסוף סוף יוכר כאתר לאומי.
כל מי שלא זכה להיות נוכח בטכס חנוכת רחבת האתר החמיץ אירוע צנוע, אך מרגש.
מה היה בו שכה ריגש? האם היה זה שמעון פרס שנוכח כראש הממשלה והפליג בנאומו אל מסע הגמלים בן השבועיים באמצעותו הגיע בשנות הארבעים אל אום רשרש? ואולי הסרת הלוט מעל פסל "הנפת דגל הדיו" המרשים והמיוחד הפעימה את הלב? או אולי היה זה מבטה הצנוע והמבויש של החושה האחת ששרדה ?…