מאום רשרש לאילת

יום חמישי, עשירי למרץ 1949. היום האחרון ל'מבצע עובדה'. חטיבת גולני שהתקדמה בציר הערבה הגיעה אמש לעין ע'דיאן (יוטבתה).  עתה היא ממתינה לפקודת התזוזה לעבר יעדה הסופי – אום רשרש. אותה שעה צועדת פלוגתו של ברן מחטיבת הנגב – פלמ"ח במסע רגלי מתיש מאזור הרמות הגבוהות שממערב לאילת לעבר אום רשרש. החטיבה שחצתה את הנגב לאורכו, לא הצליחה לאתר ציר ירידה לכלי הרכב אל מפרץ אילת. פלוגתו של ברן קיבלה אפוא הוראה להתקדם במסע רגלי מאזור הרמות הגבוהות שממערב לאילת לעבר אום רשרש. גולני ברכב. הפלמ"ח ברגל.  המטרה – אום רשרש!. מי יגיע ראשון? מי יניף את הדגל?… הסוף ידוע. ברן יטפס על התורן. יקדים את ג'יפי הסיור של  גולני בשעתיים… כיצד קרה הדבר? כיצד הצליחו אנשי הפלמ"ח כנגד כל הסיכויים? לא הכל ידוע. לא ברור אם אי פעם נדע את הכול.  אבל, לפחות לחלק מהשאלות ישנן תשובות… כאן מתחיל בעצם סיפורה של אילת. כאן, בבקתות אום רשרש מתמקמים חייליה וראשוני מתיישביה. כאן ייפתח וייסגר, ושוב ייפתח וייסגר בקול דממה דקה מלונה הראשון של אילת – מלון ים סוף. כאן ימצאו משכנם דייגיה וחקלאיה הראשונים. מכאן, מתוך בקתותיה תעלה ותצמח העיר אילת.