שנת 1962. פלוגת הקיבוץ המאוחד נוטשת את בקתות אום רשרש ועוברת לקיבוץ אילות. "איש כבר אינו חפץ ביקרן" קובעים גופי התכנון. אלה חוברים יחדיו ומחליטים להרוס את תחנת המשמר כדי להקים על חורבותיה מרכז מסחרי ותיירותי. אבל ישנם באילת כאלה המתנגדים לכך בתוקף. הם תובעים לשמר את אום רשרש שהפכה בעיני רבים לסמל ומנהלים מאבק עיקש וממושך כנגד גזירת ההריסה. פעם אחר פעם נשלחים טרקטורים לבצע את המלאכה, אך חלק מבקתות החמר ניצלות ומסרבות להיעלם. רק בסוף שנות השישים מוכרע המאבק. מוקמת ועדה ציבורית המחליטה פה אחד לשקם את הבקתות ולהפכן לאתר היסטורי. מזל. כמעט ו'הלכה' לנו חתיכת היסטוריה…