האם האזנתם מעודכם לקולן של חושות ?
כדאי. אלה לא סתם חושות. אלה חושות שהוקמו בחוף אילת בתקופה התורכית והבריטית ומיטיבות לתאר את התקופה שקדמה להקמתה של אילת וקצת… על המאבקים להצלתן מהרס ולשמרן.
נמצא בשלב עריכה
על הספר
דגל הדיו הונף. עשן המדורות שדלקו בחוף עד שעות הליל המאוחרות כבר התפזר, ולוחמי גולני והפלמ"ח שהגיעו עד הלום בדרכים עקלקלות ומאובקות הניחו עתה ראשם על המצע החולי ושקעו בתרדמה.
מחר יהיה יום חדש. מחר ישתנה מעמדן של בקתות החמר מ'אום-רשרש' ל'אילת'. ישוב חדש יקום כאן. אט אט יצמח, יגדל, ובתום העשור הראשון יהיה לעיר.
על תקופה זו ייסוב ספרנו. בדפיו חקוקות דמויות, דרכן ניטיב לתאר את 'אילת של פעם'. אלה תספרנה על ההתחלות, על התמודדות עיקשת עם קשיי החיים, עם האקלים, עם המים התפלים, עם המרחק והבדידות, ובאותה נשימה – על הסיפוק העצום למראה כל שתיל שהושקה במים מליחים ונקלט.
קריאה בו תגלה מה קרה לחזונם של דייגי אילת שנשחק וכיצד נגוז חלום 'כפר הדייגים' של אביזוהר, מדוע הודבק הכינוי 'הוזה' לפרידמן אבי התיירות, וכיצד, ללא כל הצדקה, נוצרה לאילת תדמית של 'ארץ גזירה' ומקלט לפושעים.
נאזין לסיפורו של שמש, יוצא עיראק, שהעתיק לכאן את רעיון ה'טפטפות' והציף את אילת במשב רוח רענן לגוף ולנפש, נפגוש באיתמר, שבדמיונו הפרוע שאף להקים 'טפטפת ענק' במרומי הגבעות ונעקוב אחר ניסיונותיו של המהנדס ספקטור ליישומו של הרעיון.
לא נפסח כמובן על סיפוריהם של חובבי הטבע המעטים שעשו ימים כלילות להצלתה של פנינת הנוף התת- ימי על שפעת אלמוגיה מהרס וכליה. נעלה על נס את פועלם של קברניטי המקום, כדוגמת ראש המועצה חנוך, ונפנה זרקור לעברם של אנשי מעשה נועזים, כצ'יזיק ובית אש, שהטביעו חותמם בכל פינה, ופינה להם אין.
גם על מאמצי אויבינו לניתוקה של אילת נספר – על ניסיונות חוזרים ונשנים לביצוע סגר ימי במפרץ אילת ועל פיגועים בערבה. נחתום את ספרנו ב'מבצע 'קדש', בעקבותיו החל הפיתוח המואץ, ועמו הנהירה ההמונית אל היישוב הקטן ששינתה בין לילה את צביונו.