אודות

mandat
rashrash
IMG_5304 roy

"בחודש פברואר 1953 זימנני הגורל לאילת". כאן מתחיל סיפורי. זה יכול היה להיות בקלות גם סיפורם של רבים אחרים.
משך שבוע תמים הייתי מיטלטל בדרכים, בטרמפים, עד שזכיתי לנחות לעת ערב בחופה הקסום של אילת. הנחתי  את  ראשי על החול הקריר, ומרוב עייפות נרדמתי.
התעוררתי עם זריחה. ישבתי וחזיתי בצבעים המשתנים דקה אחר דקה מעל הרי אדום, במימי המפרץ השקטים, בגלים המתנפצים אל החוף ובשובליהם המלחכים את רגלי.
'לא מהעולם הזה…' חשבתי. ליטפתי בעיניי את הנוף, את המראות… והעולם החזיר לי חיבוק. באותו רגע נקשרתי בעבותות למקום הזה. ידעתי כי זה מקומי. זינקתי למים הצוננים… הייתי מאושר. מחובר וגם חופשי". כך תארתי בספרי "לא סתם חושות" את פגישתי עם אילת.

לא קל היה לחיות כאן בשנים הראשונות. תנאי החיים הקשים והריחוק הרב ממרכז הארץ העיקו על קומץ התושבים שהתגורר במקום. לגבי, היו אלו השנים היפות והמרתקות ביותר. עסקתי בכל עבודה מזדמנת – דיג, סבלות בנמל, עבודות בניין ובמה לא? אפילו עיסוק בתרבות. כן, כחמש משנות חיי הוקדשו לריכוז הפעילות התרבותית והחברתית של העיר. כל אותם השנים לא וויתרתי על תחביבי העיקרי – טיולים ומסעות במשעולי הנגב.
ואז, באמצע שנות השישים הגיעה אלי הצעה מטעם החברה להגנת הטבע להירתם להקמת בית ספר שדה במקום. וכי יכולתי לסרב? ממש התאים לי. בהתלהבות קיבלתי על עצמי את המשימה וכך מצאתי את עצמי במרוצת השנים הבאות שקוע כל כולי בניהולו של גוף שהתמקד בהכרת האזור, בשימור שכיות החמדה הטמונות בו, בסימון שביליו ובהעברת מידע  אודותיו למטיילים ולגופים השואפים להכירו.

 עשרים שנה חייתי באילת הנושקת לים ולמדבר. אהבתי את הים על אוצרותיו ומכמניו, אבל דווקא המדבר, הוא זה שכבשני, מילא את נפשי, הרחיב את ליבי וטווה את דרכי. מאז אני משוטט בו ומטעין ללא הרף את מצבריי.
במרוצת השנים ניסיתי לרדת לשורשיה וייחודה של ההדרכה המדברית וגיליתי את עומקה ואת עוצמת החוויה אליה ניתן להגיע באמצעותה. השתדלתי לשתף בכך את מטיילי הרבים ולהשרות מאווירת המדבר ומרוחו בכל אשר אלך – בטיולי בתי הספר, בטיולי סיני, בהשתלמויות למורים ולמדריכי ידיעת הארץ ובמיוחד בטיולי מדבר "נודדים" המאופיינים בלינת שטח.

כל אותה עת לא הניחותי לעטי. העליתי על הכתב רשימות, חוויות וזיכרונות. לעיתים אף חטאתי (במסתרים) בכתיבת שירה. במרבית המקרים נשארו הללו טמונים במעמקי המגירה ורק מיעוטם נחשף מעת לעת.
עתה, כך אני חש, הגיעה העת לשתף בחוויותיי אלו את הציבור הרחב.  אתר זה מיועד מטבעו לאוהבי המדבר ושיכורי מרחביו. אולם, הנני תקווה כי יהיה בו כדי לסקרן ולגרות את אלה שטרם נישבו בקסמו.

ולבסוף, אודה ולא אבוש, אחד ממניעיי בהקמת האתר היה הרצון להסתייע בו לשם הפצת ספריי "לא סתם חושות" ועתה גם ספרי החדש "נושקת ים ומדבר" הנמצא בשלב עריכה.
תודתי נתונה למירי אשתי שעיצבה וערכה את האתר, לבני רועי שסייע ובמיוחד לרן לוינשטיין שבנה את  האתר וגילה סבלנות לבקשותינו.